היום בזמן שסידרתי את המגירות שלי נתקלתי במכתב הזה…
"נשמה יקרה!!! ברכות… נבחרת לצאת למסע מיוחד… את ועוד נשמות יפות כמוך.
במסע זה, מכיוון שאין ביכולתכם לצאת כמסה אנרגטית אחת, תחולקו לחלקיקי אנרגיה אשר כל אחת מכם תקרא נשמה.
כל נשמה שנבחרה תצא למסע חקירה ארצי… כלומר תקבל מה שנקרא גוף חומר הבנוי מאנרגיה הרבה יותר דחוסה מאיתנו, אשר תשמש לו כבית לתקופה מסוימת במהלך תקופת השהות על "כדור ארץ", שזהו מרחב בריאה נפרד ומצומצם הרבה יותר ממה שאתם מכירים.
במרחב זה יהיה עליכם להתנסות במשך תקופה זמנית, עליה כל אחת ואחת מכם תחתום ותאשר, אך ברגע שתרדו מטה אל הגוף, ישכח פרט זה מכם.
אתם בטח שואלים מה מטרת מסע זה?! ובכן… שאלה מצוינת בהתחשב בנוחות המתקיימת כאן במרחב הנצחי בו אנו מתקיימים.
מטרת השליחות הינה "התרחבות"… הרי בסופו של דבר אנו אנרגיה נצחית אינסופית, אך כמו כל אנרגיה אנו תמיד שואפים להתרחב עוד… להגדיל את המרחב האינסופי בו אנו מתקיימים, עד כמה שזה נשמע כפרדוקס.
אתם עומדים להתנסות במרחב חדש לכם הנקרא "זמן" … מרחב מתעתע שיגרום לכם לשכוח כל אשר אתם יודעים כרגע.
במרחב הזמן הדברים יתרחשו במה שנקרא סדר כרונולוגי, ולא יתקיימו בו זמנית כפי שאתם רגילים.
תקופת השהות ההתחלתית תיקרא "גלגול ראשון"… כלומר גוף אחד ראשוני לכל חלקיק נשמתי.
בהתחלה ישאר בכם הזיכרון של הבית, שלנו, של המרחב הראשוני הנקרא אלוהות… אך מגלגול לגלגול, ממעבר מגוף אחד לאחר, אתם תתחילו לשכוח מי אתם ומהיכן הגעתם… הזיכרון שלנו מכאן ילך ויתעמעם עד שכחה מוחלטת.
וזה בדיוק העניין… בניסוי זה אנו שואפים להגיע לנקודת שכחה מוחלטת, ולבדוק עד כמה אנו כמסה אנרגטית מסוגלים למתוח את הגבול… מה קורא לנו בנקודה קריטית זו וכיצד היא משפיעה עלינו… מה אנו יכולים ללמוד על החלק החשוך שבנו ככל שאנו מתרחקים מהנביעה המוארת שאנו.
חברים… שימו לב! נבחרתם ובחרתם לצאת לשליחות זו בה יהיו רגעים מאתגרים מאוד, בה תתנסו בהתמודדויות שאינכם מורגלים אליהם… כל אשר תחוו ירשם בספריה הנשמתית הקולקטיבית שלנו… אם באיזשהו רגע תרגישו שהמסע קשה מדי עבורכם, תינתן לכם תחנת יציאה וחזרה הביתה.
אין זה כישלון לחזור הביתה בשום שלב, ועצם ההסכמה לצאת למסע הוא הצלחה כבירה.
מזכירה לכם שבשום שלב אינכם לבד!!! גם אם שוכחים אתם… אנא הזכירו זאת אחת לשנייה.